רש"י
הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. אֹהֶל מוֹעֵד וְהָאָרוֹן שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין בַּמִּדְבָּר:
תורה תמימה
הנה מטתו וגו'. ר' אלעזר ב"ר יוסי פתר קרא בברכת כהנים. הנה מטתו – הנה מטותיו ושבטיו, כמש"נ (חבקוק ג') שבועות מטות כדדריש מטתו בפת"ח המ"ם שפירושו שבט, ושם הפירוש שבועות מטות שנשבע הקב"ה להשבטים. ואמנם בכלל דבר פלא הוא שצריך להביא ראיה דמטה פירושו שבט ממרחק מחבקוק בעוד שכל התורה מלאה משורש זה בפירוש שבט, ואולי י"ל משום דבכ"מ דכתיב בתורה ובנביאים השם מטה הוא מיוחס לבני ישראל כמו למטה ראובן, למטה אבותיו, המטות לבני ישראל (במדבר ל' ב') וכדומה, אבל שיהא מיוחס להקב"ה כמו כאן שלשלמה למלך שהשלום שלו לא מצינו,. והביא ראיה משבועות מטות ושם ידֻבּר מהקב"ה לקרוא את בני ישראל בשם מטות.
, שלשלמה – שלמלך שהשלום שלו כהנסמך על מ"ש בשבועות ל"ה ב' כל שלמה האמור בשיר השירים קודש, ר"ל דקאי על הקב"ה שמתואר בשם שלום שהשלום שלו, וכמובא לפנינו לעיל בפרשה א' בפסוק א' בדרשה אשר לשלמה.
, ששים גבורים סביב לה – אלו ששים אותיות שבברכת כהנים כוכן הוא בצמצום מספר האותיות של שלשת הפסוקים יברכך יאר ישא.
, מגבורי ישראל – שהם מגברין את ישראל, כולם אחוזי חרב – א"ר עזריה, דברים מבורכין בגבורה, יברכך ה' יאר ה' ישא ה' כזשבכל ברכה יש שמו של הקב"ה, והיינו מבורכין בגבורה – ברשותו ובכחו של הקב"ה, והלשון כולם אחוזי חרב יתבאר ע"פ מ"ש בב"ר פ' י"א שהתפלה שבשם המפורש דומה לחרב שקורע וחותך, והיינו אחוזי חרב, ע"י הדברים שמבורכין בגבורה כלומר בשמו הקדוש. וזוהי כונת לשון יעקב שאמר בחרבי ובקשתי ודרשו בחרבי זו תפלה שהתפלל בשם המפורש.
, מלומדי מלחמה – שהם נלחמים בכל מיני פורעניות שבעולם כחר"ל יש בכח ברכות כהנים ללחום ולעמוד נגד כל פורעניות שבעולם, וכמבואר באות הקודם.
, איש חרבו על ירכו מפחד בלילות, שאפילו אדם רואה בחלומו חרב מחתכת בירכו ילך לביהכנ"ס ויקרא ק"ש ויתפלל וישמע ברכת כהנים ויענה אחריהם אמן ואין דבר רע מזיקו, לפיכך מזהיר את בני אהרן כה תברכו כטיתכן דרומז למ"ש בברכות ה' א' אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, כלומר מלבקש רחמים, וכאן מפרש אופן בקשת הרחמים, וכמ"ש בברכות נ"ה ב' האי מאן דחזא חלמא ילך קמי כהנים בעידנא דפרסי ידייהו וכו'. ונסמך על המבואר לעיל אות כ"ז דברכת כהנים נמשלה לחרב.
,.
(שם)
(שם)